מאת: סקיפר יער ארז
ההוריקן הים תיכוני הינו תופעה דמוי סופה טרופית המתרחשת בים התיכון. (באנגלית Medicane שילוב של המילים Mediterranean (הים התיכון) ו-Hurricane (הוריקן).
מהו הוריקן?
ננסה לפשט את ההסבר: מי האוקיינוס מקבלים אנרגיה מן השמש ומתאדים, האדים מטפסים מעלה באטמוספירה ומתקררים, וכאשר הם מגיעים לטמפרטורה מסויימת (המכונה נקודת הטל) הם מתעבים ומשחררים את האנרגיה שהושקעה קודם באידוי (תהליך המכונה שחרור חום כמוס).
מי האוקיינוס החמים מוסיפים לחמם את האוויר. האוויר החם עולה, ומשאיר אחריו אזור לחץ אוויר נמוך בשכבות האטמוספירה הנמוכות. אוויר קר שמגיע כדי למלא את החסר, נפגש עם זרם האוויר החם העולה, נוצרים ענני סערה ואלו מסתובבים במהירות סביב מרכז לחץ האוויר הנמוך. [עוד מידע תמצאו בקורס שלנו]
כדי שהוריקן ייווצר ויתקדם צריכים להתקיים שני תנאים עיקריים:
- טמפרטורת המים צריכה להיות חמה דייה, מעל 26 מעלות צלסיוס, כדי שתיווצר התאדות של המים.
- הסופה חייבת להימצא מעל מקור מים חמים גדול מאוד, אשר מספק את אנרגיית החום לסופה. לכן סופה טרופית תיתכן רק באוקיינוסים או לחופיהם.
כאשר סופה טרופית מגיעה לאזור יבשתי, או לאזור שבו המים קרים יותר, התהליך נפסק והסופה הופכת לשקע ברומטרי רגיל או דועכת. ובים התיכון? ה"מדיקן" הינו כאמור תופעה דמוי סופה טרופית. זו תופעה מטאורולוגית לא-שכיחה המתרחשת בים התיכון בתנאים של אוויר היבש. התפתחות "מדיקן" יכולה להתרחש בשני אזורים נפרדים של הים. באגן המערבי או באגן המזרחי.
ל"מדיקן" קוטר שמגיע עד לכ-500 ק"מ, מבנה של ספירלת עננים ו"עין סערה" במרכז. בקרבת הקרקע ה"מדיקן" יכול לייצר משבי רוח במהירות של עשרות קמ"ש. במקרים מסוימים הרוחות בו עלולות אף להגיע לכ-100 קמ"ש ויותר. בנוסף, ה"מדיקן" מביא עמו גשמים חזקים שיכולים להצטבר לכ-100 מ"מ ביום.
אולם ישנם שני סימני שאלה ביחס לתנאים שמאפשרים היווצרות "מדיקנים":
- לא לחלוטין ברור כיצד הם מסתפקים בטמפרטורות נמוכות מ-26 מעלות (15-23 מעלות), אשר קיימות בים התיכון בסתיו ובתחילת החורף.
- הים התיכון הוא קטן יחסית ומוקף יבשה, ולכן לא לחלוטין ברור כיצד מגייסת הסופה מספיק לחות להיווצרותה.
כמה זה שכיח?
99 סופות "מדיקן" מתועדות בין השנים 1948–2011, מרביתן באזור שמדרום-מזרח לאיטליה. במחקר אמריקאי-ספרדי שפורסם לפני כשנה ב-Journal of Climate, נמצא כי ה"מדיקנים" מופיעים בתדירות של כ-1.5 סופות בשנה בממוצע, בעיקר בחודשי הסתיו והחורף. בנוסף סופות ה"מדיקן" נדירות עוד יותר במזרח הים התיכון בהשוואה לכלל האגן, ועד כה טרם תועדה סופה שהצליחה להגיע לחופי ישראל. אך ישנן הוכחות ש"מדיקנים" בהחלט פגעו בעבר בחופי המזרח התיכון. אזורים כמו דרום איטליה, צפון תוניסיה, סיציליה, סרדיניה, והאיים הבלאריים (ספרד) מצויים בסיכון הגבוה ביותר, בשל הימצאותם בקרבת מוקדי היווצרות סופות בצדו המערבי של הים.
הסכנות
"המדיקן" הממוצע אמנם חלש יותר מהסופות שתופסות כותרות ברחבי העולם, אך פוטנציאל הנזק שלו עלול להיות משמעותי:
- שיטפונות באזורי החוף, הנמלים והמרינות בשל הצפה שנובעת מעליית מפלס פני הים במרכז הסופה והן בשל שיטפונות בזק מגשם קיצוני.
- גלי חוף בעצמה רבה המטלטלים ספינות בנמלים ובמעגנות.
- מפולות בוץ ומשבי רוח חזקים מאוד שעלולים לגרום לנזקים לספינות, למבנים ולתשתיות
ה"מדיקן" הקטלני ביותר שתועד התרחש ב-2001, והביא למותם של למעלה מ-600 בני אדם באלג'יריה ולנזקים בשווי 250 מיליון דולרים. במזרח הים התיכון תועדו בעשורים האחרונים שלוש סופות מדיקן (ביוון ובקפריסין) שהובילו למקרי מוות.
תחזית לעתיד
עתידם של ה"מדיקנים", כמו זה של אירועי מזג אוויר קיצוני רבים, אינו מבשר טובות. בעולם שמתחמם כתוצאה מגזי החממה שפולטת האנושות, הסופות עלולות להפוך לאנרגטיות ולאלימות יותר. בעוד שמספר הסופות הכולל ככל הנראה לא צפוי להשתנות עד שנת 2100, נמצא שהסבירות להיווצרות של "מדיקנים" קיצוניים בעלי רוחות של למעלה מ-150 קמ"ש, תוכפל עד לסוף המאה הנוכחית, עם הערכה של סופה קיצונית אחת כל 30 שנה.
טיפים לשייטים בעונת "המדיקן"
היו ערניים לסכנת "מדיקן" אפשרית על פי אזור ההפלגה ותקופת ההפלגה.
- היו דרוכים לכל שינוי בתחזית מזג האוויר באזור השייט – יש לבחון במקביל מספר מודלים של חיזוי.
- בכל מקרה של ספק חובה להתייעץ עם רשויות משמר החופים ו/או מנהלות המעגנות.
- יש לנהוג באופן קפדני על פי הנחיות הרשויות באשר למעגנות המאפשרות הגנה על הספינה והצוות.
- יש להיכנס למעגנה מוגנת מבעוד יום.
- יש להקפיד על היקשרות נכונה ומאובטחת לרציפים תוך צפי לעלייה משמעותית בגובה פני הים ולמשבי רוח עזים.
- יש להסיר מהספינה כל אביזר העלול להתנתק ולאחסנו ולאבטח כל אביזר שאינו סטטי בתוך היאכטה.
- וזכרו: המקומיים בדרך כלל בקיאים יותר מכם. זהו המגרש הביתי שלהם. הקשיבו לעצתם.
קרדיט:
ד"ר ברוך זיו. אונ' ת"א (הידען). טל ברנע, מנהלת מזג האוויר. תצלומים: רוייטרס, AP, ynet
