מאת: סקיפר יער ארז
(הערה: כלל המידע שלהלן לקוח מתוך מקורות גלויים בלבד)
ב-24 בספטמבר 1981, לפנות בוקר, עלתה אח"י (אניית חיל-הים) "געש" על חוף ערב סעודית במהלך הפלגה חמושה במפרץ אילת. במאמר שלהלן נשפוך אור על אירוע חריג ומסוכן זה.
אח"י "געש" הייתה ספינת טילים (סטי"ל) מסוג סער 3 שנבנתה במספנות בשרבור שבצרפת. היא הושקה במאי 1969 ויצאה לדרכה לארץ ב"מבצע נועה" למילוט ספינות שרבור בדצמבר 1969.
ה"געש" השתתפה בפעילות מבצעית ענפה של חיל-הים כולל, מבצע אביב-נעורים, מלחמת יום-כיפור ופעילות בט"ש מגוונת.
נתונים טכניים עיקריים
- דחק – 250 טון
- אורך – 45 מטר
- רוחב – 7 מטר
- שוקע – 2 מטר
- מהירות מירבית – 42 קשר
- צוות – 42
- טווח שיוט – 1000 מייל ב-30 קשר
- הנעה – 4 מנועי דיזל. סה"כ 12,800 כ"ס
תחילת האירוע
ב-22 ספטמבר 1981 נשלחה ה"געש" להפלגה לאילת דרך תעלת-סואץ שם תוכנן עבורה טיפול תחזוקה מקיף. עקב מצוקת כ"א איוש הספינה לקה בחוסר של אנשי-צוות אחראיים וקציני מחלקות מוסמכים.
מפקד הספינה, רס"ן ג' קיבל השלמות כ"א מסוימות מספינות אחרות. נוספו להפלגה גם אורחים ומפקחים כולל מפקד פלגת (מפל"ג) הסטי"לים, סא"ל א'. סה"כ היו על הספינה 33 אנשי צוות (מתוך תקן 40) ן-24 נוספים. הדבר הביא לצפיפות רבה.
הספינה יצאה לים עם מספר תקלות ידועות. להפלגה עד אשדוד הצטרפו אנשי צוות טכני על מנת לאתר תקלות נוספות תוך כדי ההפלגה. להלן מגוון תקלות שאותר:
- באחד מתוך שני המצפנים המגנטיים בגשר הספינה לקתה התאורה (כדי לראות את הכיוון בחשכה היה צורך להאיר עליו בפנס).
- התאורה במצפן הג'יירו בגשר הייתה חלשה.
- מד המהירות של הספינה נמצא מראה פחות מהמהירות הנכונה.
- עקב תקלה, הקו המסמן במכ"ם את כיוון חרטום הספינה לא הופיע. במצב זה לא ניתן היה לדעת את כיוון תנועת הספינה על מסך המכ"ם.
- בגנרטור מס' 1, מתוך שלושת הגנרטורים של הספינה, אירעה סתימה בצינורות הדלק, ולכן מדי פעם הוא נעצר.
- מגבי השמשות לא היו תקינים וכדי לראות היטב, היה צורך לצאת מדי פעם, ולנגב את השמשה הקדמית.
גורמי הפיקוד קבעו שתקלות אלה מאפשרות הפלגה בטוחה, והן יתוקנו במהלך השיפוץ במספנה באילת.
מהלך ההפלגה
ההפלגה עד שארם-אל-שייך עברה ללא תקלות ובמהירות יחסית. מפקד הספינה ביקש לעגון ללינת לילה בשארם ולעבור את המיצרים באור יום כפי שתוכנן בפקודת המבצע. המפל"ג רצה להקדים להגיע לאילת ולא אישר עגינת לילה בשארם. ה"געש" ממשיכה בדרכה לעבר מיצרי טיראן.
לאחר ניווט מוצלח במיצרי טיראן, מפקד המשמרת התורן במי"ק (מרכז ידיעות קרב) הוא ממלא מקום קצין-הנשק שהיה גם ממלא מקום סגן-מפקד הסטי"ל – קצין בדרגת סגן, צעיר וחסר ניסיון מעשי אשר רק לאחרונה הוסמך לתפקידו . בשלב זה מפקד הסטי"ל הולך לתאו לישון ומורה שיעירו אותו כשעה לפני ההגעה לאילת.
הספינה התקדמה לפי תוכנית ההפלגה. קורס 016 מעלות ומהירות 27 קשר. היא נמצאה על הנתיב במרכז המפרץ במרחק כ-5 מיל ימי מכל חוף. הלילה היה חשוך והגלים היו בגובה ממוצע של חצי מטר, מכיוון צפון.
ההחפה
בשלב מסויים הגנרטור נעצר בגלל סתימות דלק. התקלה קיבלה טיפול אוטומטי והמערכות החיוניות עברו לקבל אספקת מתח חלופית. הצוות התורן שניסה להתגבר על התקלה באופן ידני, הפסיק בטעות את אספקת המתח החלופי. המכ"מ ומכשירי הניווט החשמליים כולל מצפן הג'יירו, כבו. מצפן הג'יירו שכבה המשיך להראות את הכיוון האחרון (016 מעלות), התראת כיבוי המצפן לא פעלה. מבחינת מכשירי ניווט חשמליים הסטי"ל שט כעת כסומא בארובה אך בגשר ישנם גם שני מצפנים מגנטיים. ההגאי לא היה ער לתקלה ולא עבר לנהיגה על פי מצפן מגנטי.
במשך כ-20 דקות מנסה צוות הסטי"ל להתגבר על הבעיה אך המפקד התורן לא עוצר או מאט את תנועת הסטי"ל, לא מזעיק את מפקדו ולא מוודא קיום תצפית קבועה כנדרש. למעשה ה"געש" פנתה כ-90 מעלות ימינה מקורס ההפלגה שבמרכז המפרץ והספינה נעה במהירות לכוון החוף הסעודי.
מפקד המשמרת התורן לא מרגיש בשינוי הקורס. לא לפי המצפן המגנטי, לא לפי הכוכבים, לא לפי האורות בחופי סיני (דהב), לא לפי כיוון הגלים ושינוי תנודות הספינה מפיצ'ינג לרולינג, ולא לפי כיוון הרוח שהשתנה.
בשלב כלשהו מפקד הסטי"ל מתעורר בחדרו, שומע ברשת הקשר הפנימית שמכ"מ הספינה פסק מלפעול. הוא ממהר אל המי"ק אך ברגע שהגיע לשם ספגה ה"געש" מכה קשה בגחון ונעצרה על ריף האלמוגים בחוף הסעודי (28°39′45″N 34°46′18″E).
לגוף הספינה נגרם נזק משמעותי. לא היו נפגעים.
הערכות לחילוץ
החילוץ
פעולת החילוץ ארכה שלושה ימים. ראשית לכל, טילי הגבריאל שהיו על ה"געש" פונו ע"י מסוקים של חיל האוויר כמו גם ציוד אלקטרוני רגיש ומסווג. במקביל קודמו לאזור שתי גוררות מנמל אילת ונחתת שהנחיתה בחוף דחפורים וציוד מכני אחר.
על מנת לחלץ את הספינה ממקומה על החוף הסעודי היה צורך בשתי פעולות מורכבות:
האחת, אטימת החורים הרבים שנוצרו בדופן ובתחתית, כתוצאה מהחיכוך באלמוגים, באמצעות קצף פלסטי שפותח במיוחד על ידי אנשי יפת"ח (יחידה לפיתוח אמצעי לחימה של חיל ההנדסה).
והשנייה, הפעלת כוח רב למשיכת הספינה כ-50 מטר מהחוף לכיוון הים. לשם כך הוכנו לוחות ברזל מרוחים בגריז, כריות אוויר מתנפחות להרמה וניתוק מהקרקע, וצינורות פלדה לשמש כגלגליות לשם החלקת הספינה למים. אנשי ילת"ם (יחידה לעבודות תת-ימיות) חתכו את צירי המדחפים. הדחפורים חפרו תעלה בריף האלמוגים באזור שמאחורי הספינה לעבר הים הפתוח. כול הכוחות המתינו לגאות.
החילוץ הוכתר בהצלחה כאשר שלושה דחפורי D-9 התחברו לחרטום הספינה בטור לצורך דחיפה. וגוררת התחברה למשיכה מהירכתיים. על חדירת המים התגברו באמצעות הזרקת קצף למדורים המחוררים והפעלת משאבות שהותקנו מבעוד יום. לאחר שחולצה נגררה ה"געש" לאילת.
החזרה לכשירות
לאחר חילוץ הספינה התפנו המפקדים והמחלצים מהשטח. כפי שהובטח לסעודים, הטרקטורים יישרו את השטח והחזירו מצב לקדמותו, ולאחר מכן נאספו הכלים אל נחתת שיצאה לאילת.
מספנת חיל הים באילת ביצעה את התיקונים והשיפוץ ב"געש". במספנות ישראל נבנו מחדש חלקים מהגוף התחתון. החלקים הועברו לאילת והורכבו לספינה. התיקונים ארכו שנה וחצי. לאחר השיפוץ חזרה הספינה לבסיסה בחיפה לתפקוד מלא.
מבצע החילוץ עצמו עלה לצה"ל כ-8 מיליון שקל (כ-20 מליון ש"ח מהוון להיום). סכום זה אינו כולל את ההוצאה שנדרשה לתיקון והחזרת הספינה לכשירות מבצעית.
סוף דבר
מפקד הסטי"ל לקח על עצמו את מלוא האחריות לאירוע, הוא הודח מתפקידו, נפסל לפיקוד על סטי"ל, הועמד לדין והורד בדרגה, אך נשאר לשרת בחיל-הים בתפקידים שונים עד פרישתו בדרגת סא"ל במיל'.
בעקבות תחקירי עומק שנערכו בחיל-הים – רועננו, שונו ועודכנו נהלים רבים. מאליו יובן שאין זה המקום לפרטם.
המסקנות (המתאימות לסקיפרים וליאכטות)
סקיפר חייב להיות מסוגל לישון במהלך הפלגה ארוכה, ולכן:
- משמרות בכלי שייט (בעיקר בלילה) להיות מאוישות ע"י שייטים מנוסים ומיומנים.
- בכל תקלה רצוי, עד חובה, לקרוא לסקיפר.
- לפני יציאה להפלגה יש לוודא תקינות מלאה של המכשור האלקטרוני והמגנטי.
- לא ניתן להסתמך על מכשירים חשמליים בלבד. דינם להתקלקל.
- יש לגלות ערנות ליציאה של מכשירי ניווט מאיפוס. חובה להשתמש כל העת במגוון האמצעים העומדים לרשותנו בים.
- שייט חייב תמיד – להרים ראש, להביט סביבו, לחוש את הגלים ואת הרוח, ולהבין את הים.
פוסטים נוספים:
אסון הפיצוץ בנמל הליפקס
במאמר שלפניכם נציג את המהלכים והשגיאות שגרמו לתאונה שתוצאותיה היו מהקשות בהיסטוריה האנושית: הפיצוץ בנמל האליפקס, קנדה (6/12/1917).
ראש השנה 1943 – הצלת יהודי דנמרק – סיפור גבורה ימי
בראש השנה תש"ד (1943), במבצע ימי יוצא דופן , הצילו ספני העם הדני יותר מ- 7,000 מיהודי דנמרק. הייתה זו אחת משעותיה היפות של האנושות, כבוד ותודה לספנים הדנים.
חיל-הים הישראלי הטביע את היאכטה של היטלר!
בפעולה מבצעית חשאית מטביע חיל-הים הישראלי את היאכטה של היטלר בנמל ביירות. עוד פרשה עלומה נחשפת.
לחיי הספינות שבדרך
חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.
פרשת הספינה בת גלים
ערב מלחמת הימים (1967) חסמו המצרים בהנהגת הנשיא גמאל עבד-אל-נאסר את תעלת סואץ ע"י הטבעת מספר ספינות לרוחבה.
אחת האניות שטובעו הייתה ספינת סוחר ישראלית – ספינה בשם "בת-גלים" שהייתה שבוייה בידי המצרים משנת 1954 (!)
עוד פרשה מרתקת מההיסטוריה הימית שלנו – בואו נבין מה קרה שם.
אוניית הקרב שהתחפשה
לכבוד פורים:
סיפורה המדהים של אוניית-קרב במלחמת העולם השנייה ששרדה הודות לתושיית מפקדיה ואנשי צוותה.
