פרשת הספינה בת גלים

פרשת הספינה בת גלים

מאת: סקיפר יער ארז

ערב מלחמת ששת הימים (1967) חסמו המצרים בהנהגת הנשיא גמאל עבד-אל-נאסר את תעלת סואץ ע"י הטבעת מספר ספינות לרוחבה. אחת האניות שטובעו הייתה ספינת סוחר ישראלית – ספינה בשם "בת-גלים" שהייתה שבוייה בידי המצרים משנת 1954 (!)

עוד פרשה מרתקת מההיסטוריה הימית שלנו – בואו נבין מה קרה שם.

חייבים קצת הסטוריה

על מנת להבטיח את חופש השייט בתעלת סואץ שנחפרה במימון בריטי וצרפתי, נחתמה בשנת 1888 אמנת קושטא  אשר קבעה כי תעלת סואץ תשמש תמיד למעבר ימי חופשי, הן בעיתות שלום והן בעיתות מלחמה. הצדדים התחייבו שלא להתערב בשימוש החופשי בתעלה. על פי האמנה, לעולם לא תקום לאיש הזכות לחסום את השיט החופשי במי התעלה.

אבל אמנה לחוד ומציאות לחוד – מצרים צפצפה על הצדדים השותפים לאמנה ומיד לאחר קום מדינת ישראל המצרים מונעים מעבר בתעלה של ספינות הנושאות מטענים לישראל או ממנה.  לעיתים הוחרמו המטענים שהיו מיועדים לישראל. ספינות שביקרו בנמלי ישראל הוכנסו ל"רשימה שחורה" ומעברן בתעלה נאסרה.

חנוכת תעלת סואץ 1869

התגובה הישראלית

ממשלת ישראלית הצעירה "משחקת לפי הספר" ובתחילת שנות ה-50 היא מתלוננת בפני מועצת הביטחון של האו"ם כמה פעמים על הסגר הימי שהטילה עליה ממשלת מצרים. 

בתגובה מועצת הביטחון קובעת כי פעולותיה של מצרים מפרות את זכות המעבר החופשי, אך היא משאירה סדק צר האומר שמותר למצרים למנוע מעבר ספינות מסיבות ביטחון ובטיחות, המצרים טוענים מייד שמעבר ספינות ישראליות וספינות הנושאות מטען ישראלי מהוות סיכון ביטחוני…

 

נותנים פרס לעבריין

ביולי 1954 חתמו מצרים ובריטניה על הסכם הקובע כי בריטניה תפנה את כוחותיה ממצרים. ברור שמצרים בדרך להלאמת התעלה וברור שבכך יקיץ הקץ לקשרי המסחר של ישראל דרך תעלת סואץ. את ממשלת ישראל  מכניסה הידיעה הזו ללחץ.

מה עושים?

גורמי משרד החוץ בישראל מתחילים לגבש דרכים לעיכוב ביצוע ההסכם הבריטי-מצרי, או לשינוי תוכנו, כך שיכלול ערובות להסרת הסגר הימי שהוטל על ספינות ישראליות.

בד בבד הגה ראש אגף המודיעין בצה"ל (בנימין ג'יבלי( תוכנית התגרות ביישום ההסכם על ידי ניסיון להעברת ספינה ישראלית בתעלת סואץ. לנוכח אי הצלחת משרד החוץ למנוע דיפלומטית את מימוש ההסכם, מחליט רוה"מ משה שרת לקבל את המלצת אמ"ן.

נתן אלתרמן על החוף למול ספינת מעפילים

 

יש חלון הזדמנויות

גורמי אמ"ן עלו על עסקת רכישת ספינת סוחר ע"י חברה ישראלית: הספינה "פרימה" בבעלות חברה מקוסטה ריקה, נרכשה ע"י חברת "פוסידון-ספנות בע"מ" מתל אביב. הספינה שנבנתה בהולנד בשנת 1932, הייתה ספינה המיועדת לשיט-חופים, בנפח כולל של 400 טון ובאורך של כ-46 מטר. 

לספינה ניתנה תעודת רישום ממשרד התחבורה בישראל ושמה נקרא "בת-גלים". והחשוב ביותר – הוסכם כי הספינה תימסר לידי הרוכשים בנמל מאסאווה באריתריאה. כלומר כדי לשוט ארצה עליה לעבור בתעלת סואץ!

נתן אלתרמן על החוף למול ספינת מעפילים

 

גיוס צוות ספנים ישראלי

מנהל חברת הספנות "פוסידון" החל באיתור עשרה אנשי צוות ישראלים למשימת ההפלגה מאריתריאה לחיפה. למלחים הוסברה משימתם והסיכונים הכרוכים במשימה זו.

רב חובל היה צבי שידלו. הצוות נשלח בטיסה לאריתריאה ולאחר שהספינה הגיעה לנמל מאסאווה היא הועברה לידי הצוות הישראלי שהמתין במקום, והונף עליה דגל צי הסוחר הישראלי. 

הספינה הייתה מוכנה להפלגה, אך ממשלת ישראל עדיין היססה באשר למבצע. הרמטכ"ל, משה דיין הביע התנגדות לניסיון להעביר את הספינה "בת גלים" בתעלת סואץ, הוא הורה לבטל את ההפלגה והודיע על התנגדותו לשר הביטחון פינחס לבון. לאחר עיכוב בן מספר ימים הורה רוה"מ להוציא את המבצע לדרך.

 

ההפלגה ואחירתה

ב-20 בספטמבר 1954 הפליגה הספינה "בת גלים" מנמל מאסאווה, כאשר פניה מועדות לתעלת סואץ ועליה מטען של 93 טון בשר משומר, 30 טון עורות ו-42 טון לבידים. 

כעבור שבוע הגיעה הספינה לפורט תאופיק הנמצאת בפתחה הדרומי של תעלת סואץ.  עם בוקר נערכה בספינה בדיקה שגרתית של רשויות הבריאות וההגירה המצריות ואחריהן הגיע לספינה התובע הכללי של המחוז בלוויית חוליית חיפוש. נערך בספינה חיפוש יסודי, אולם זה לא העלה דבר. 

רב החובל צווה להפליג רק עד נמל פורט איברהים  שבמרכז התעלה. שם נקשרה הספינה לרציף תחת שמירת חיילים מצרים חמושים. בחצות הלילה הודיע  התובע המחוזי לרב החובל שידלו כי הצוות מואשם ברצח שני דייגים מצרים ביריות בעת הפלגתם. 

משך שלושה ימים לאחר שנעצרה המשיך צוות הספינה לשהות עליה, אותה עת הפכה הספינה הישראלית למוקד התעניינות לעיתונאים ולצלמי עיתונות וידיעות בדבר מעצרה התפרסמו ברחבי העולם.

אנשי צוות הספינה הועברו לבית כלא צבאי בקהיר, שם הוכו ועונו עד להעברתם לבית כלא אזרחי. כעבור מספר ימים הודיעו השלטונות המצרים לאנשי הצוות כי בוטל אישומם ברצח דייגים מצרים, והוגשו נגדם כתבי אישום חדשים בגין כניסה ללא רשות למים טריטוריאליים וכן כניסה לשטח צבאי סגור. 

רק ב-1 בינואר 1955 שוחררו אנשי הצוות בגבול מצרים-ישראל, סמוך לרצועת עזה, וחצו רגלית את הגבול. זאת, בניגוד לדרישת ישראל כי על המצרים לשחרר את אנשי הצוות יחד עם ספינתם ולהתיר לה להמשיך בדרכה. המשוחררים התקבלו בהתרגשות בישראל, ובימים שלאחר שחרורם אף נערכה להם קבלת פנים רשמית אצל ראש ממשלת ישראל. 

בת גלים נותרה במצרים

למרות שהמצרים הודיעו למועצת הביטחון של האו"ם על נכונותם לשחרר את הספינה לדרכה, "בת-גלים" לא שוחררה על ידי שלטונות מצרים ועמדה שנים ארוכות בנמל פורט איברהים. ערב מלחמת ששת הימים טובעה הספינה בתעלת סואץ כחלק מניסיונה של מצרים לחסום את התעלה.

תוצאות הפרשה

משימתה של "בת-גלים" לא השיגה אף אחד מהיעדים שהציבה ממשלת ישראל בעת שהחליטה על השטת הספינה לתעלת סואץ. בעקבות ניסיון המעבר של הספינה לא שינו שלטונות מצרים את מדיניות הסגר הימי שהטילו על ספינות וסחורות המפליגות לישראל. פרשת הספינה אף לא הצליחה לעכב את ביצועו של ההסכם בין מצרים לבריטניה.

בישראל נמתחה ביקורת חריפה על חוסר התבונה שבסיכון אזרחים ישראלים במבצע. ראש הממשלה שרת  טען מנגד כי ישראל נחלה "ניצחון מוסרי".  

מדינת ישראל המשיכה לאורך השנים בניסיונות להשתמש בתעלת סואץ כנתיב שיט מסחרי, בהתאם להוראות אמנת קושטא, ללא הצלחה-:

בחודש מאי 1959, נשלחה אונית המשא הדנית "אינגה-טופט" מנמל חיפה למזרח הרחוק, דרך תעלת סואץ, אולם היא נעצרה בפורט סעיד, מטענה הוחרם והיא נשלחה בחזרה לחיפה. 

הספינה הישראלית הראשונה שעברה בתעלת הייתה הספינה "אשדוד", שחצתה את תעלת סואץ רק ב-1 במאי 1979, לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים.

אח"י בת גלים

חיל הים הקפיד לשמר את שמה של "בת-גלים" בשמן של ספינות החייל. 

"א.ח.י בת גלים 1" הייתה אונית תובלה ששרתה בים סוף. בשנת 1970 היא הוטבעה על ידי לוחמי קומנדו ימי מצרי בנמל אילת,  במהלך מלחמת ההתשה. 

"א.ח.י בת-גלים 2" הייתה אונית תובלה. בין היתר עסקה בהעלאת יהודי אתיופיה וכן ושימשה להעברת אמצעי-לחימה מישראל לפלנגות הנוצריות במהלך מלחמת לבנון הראשונה. משהוצאה האונייה משירות בחיל הים היא נקנתה על ידי חברה יוונית.

"א.ח.י בת-גלים 3" הייתה אוניית עזר לספינות חיל-הים. משהוצאה משירות היא הועברה למכון לחקר הימים והאגמים שם היא משמשת כספינת מחקר ימי.

אח''י חנה סנש

פוסטים נוספים:

לחיי הספינות שבדרך

חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.

קרא עוד »

פרשת הספינה בת גלים

ערב מלחמת הימים (1967) חסמו המצרים בהנהגת הנשיא גמאל עבד-אל-נאסר את תעלת סואץ ע"י הטבעת מספר ספינות לרוחבה.
אחת האניות שטובעו הייתה ספינת סוחר ישראלית – ספינה בשם "בת-גלים" שהייתה שבוייה בידי המצרים משנת 1954 (!)
עוד פרשה מרתקת מההיסטוריה הימית שלנו – בואו נבין מה קרה שם.

קרא עוד »

תאונה ימית בתעלת סואץ

חודש מרץ 2021: עיני העולם נשואות בסקרנות אל עבר תעלת סואץ. תאונה ימית קלה יחסית אשר לא גבתה חיי אדם ולא גרמה נזק משמעותי לכלי-שייט או לרכוש, הביאה לעצירת חלק משמעותי מהסחר העולמי ולנזק מצטבר של מיליארדי דולרים. במאמר זה ננסה להבין את התמונה הכוללת, ומעט היסטוריה.

קרא עוד »

סיפורה של "אסקס"

20.11.1820: ספינת צייד-הלווייתנים האמריקנית "אֶסֵקְס" מותקפת ע"י לוויתן וטובעת. זהו סיפור המעשה וסיפורם המבעית של חבורת הימאים שהוטלו אל 3 סירות רעועות, התלאות האיומות והמשברים שחוו בלב-ים.

קרא עוד »