מאת סקיפר יער ארז
בשנים האחרונות החלו להופיע בחופי הרחצה בישראל שלטי אזהרה מפני צונאמי. בהצבת שלטי האזהרה, הצטרפה ישראל למדינות אחרות בעולם, שהכשירו מסלולי מילוט מפני צונאמי, מחופי הים לאזורים בטוחים.
כשייטים העושים חלק נכבד מזמננו ברציפי המרינה ובקרבתם, כדאי שנדע שהים התיכון הינו אחד האזורים הפגיעים בעולם מצונאמי. עד כה תועדו בו כ-25% מכל מקרי הצונאמי הידועים במהלך ההיסטוריה האנושית.
בכל מאתיים שנים בממוצע פוגע צונאמי בחופי ישראל, אבל התראה על צונאמי מתקבלת בישראל אחת לשלושה חודשים בממוצע, בעיקר בעקבות רעידות אדמה במזרח הים התיכון והלבנט.
הסכנה קיימת, אבל בואו נבין מה זה בעצם צונאמי, מה המשמעות של פגיעה שלו וכיצד להתגונן.
הצונאמי הוא לא סתם גל גדול
כדור הארץ מתחתינו מורכב מלוחות ענקיים הנמתחים לאורך אלפי קילומטרים – אלה הם הלוחות הטקטוניים. הלוחות הללו נמצאים בתנועה מתמדת, אם כי איטית מאוד.
בנקודות המגע שלהם הלוחות לוחצים זה על זה וגורמים לאחד לרדת ולשני לעלות ולהחליק מעליו.
אבל לפעמים שולי הלוחות נתקעים זה בזה ואז הלחץ מתחיל להצטבר במהירות בנקודת השבירה. כדי להבין דמיינו שני לוחות עץ בעלי קצוות לא אחידים הנלחצים זה מול זה בכוח עצום – במוקדם או במאוחר אחד מהם יקרוס.
בערך אותו דבר קורה מתחת לאדמה, אלא שהלוח הטקטוני קורס בכוח כזה שהוא גורם לרעידת אדמה, ואם זה קורה בקרקעית האוקיאנוס, הוא אפילו מרים מעט את פני הים !
כוח המשיכה של כדור הארץ מושך את המים חזרה כלפי מטה, והמים שוקעים – אך הם גם שולחים גלים של עוצמה אדירה לכל הכיוונים. גלים מסוג זה, המסוגלים להגיע לאורך של מאות קילומטרים ומהירויות של 800 קילומטר לשעה, נקראים צונאמי.
בעוד שגלים ושפל רגילים נוצרים על ידי כוחות הרוח והגאות של הירח והשמש, צונאמי תמיד קשור לתנועה פתאומית של כמויות מים אדירות כתוצאה מאירוע מסוים – בעיקר תת-קרקעיים כאמור, אך גם התפרצויות געש מתחת למים ומפולות מתחת למים.
סוגי צונאמי
קל לדמיין צונאמי כגל ענק בגובה 50 מטר, אך במציאות גל כזה נמתח כל כך על פני האוקיאנוס שהוא מתנשא רק לגובה מועט מעל פני הים בעומקים גדולים. עד כדי כך שלעיתים קשה להבחין בו.
רק כשגל הצונאמי מגיע לחוף המצב משתנה. ככל שהחוף קרוב יותר, כך העומק יהיה רדוד יותר, תחתית הגל פוגעת במדף היבשה וגל הצונאמי גובה במהירות ליד החוף.
אבל גם אז אנחנו לא מקבלים את התמונה מסרטים הוליוודיים: גם ליד החוף הצונאמי לא נראה כמו קיר מים בגובה מטרים רבים, אלא כמו גאות שצומחת במהירות. הגובה המרבי של צונאמי ליד החוף יכול להיות עד 30 מטר, אך זה נדיר מאוד.
מגה צונאמי
זה כבר סיפור אחר. בניגוד לצונאמי, מגה-צונאמי לא מתרחש לאחר רעידת אדמה תת-מימית, אלא כאשר מסה ענקית של סלע נופלת למים ודוחפת אותם כלפי מעלה. לאחר מפולת כזו יתכנו גלים בגובה מעל 500 מטר.
מטאוריטים הנופלים לאוקיאנוס יכולים גם הם לייצר צונאמי, ואם נקודת הנפילה עמוקה מספיק, המגה-צונאמי יכול לעלות לא רק למאות, אלא לאלפי מטרים מעל פני הים(!), אך אלה עדיין תוצאות שנדגמו במודלים. האנושות, ככל הנראה, טרם צפתה בגלים כאלה.
מטאו-צונאמי
אלה הם גלים הנובעים כתוצאה מתנאי מזג אוויר קיצוניים. לדוגמה, במהלך סופות חזקות מעל האוקיאנוסים המלווה בירידה בלחץ הברומטרי: ככל שהאוויר לוחץ פחות על המים, המים יכולים לעלות מעט וליצור גלים. בכל הכיוונים. מטאו-צונאמים מסוכנים, אך הם נדירים ואינם חזקים כמו צונאמי רגיל.
ניסיון לגרום צונאמי מלאכותי
באמצע המאה ה -20, כמה מדינות ערכו ניסויי פיצוצים מתחת למים, בתקווה לייצר צונאמי מלאכותי. אולם אפילו בפיצוץ גרעיני לא הצליחו להעלות גל הגבוה מ- 4 מטר. לאחר איסור בינלאומי הופסקו ניסויים כאלה.
הגנה בפני צונאמי
על פי תצפיות, 80% מכלל הצונאמים מתרחשים באוקיאנוס השקט. ככל הנראה, הדבר נגרם כתוצאה מהתנגשות לוחות טקטוניים לאורך חופי היבשות המקיפות את האוקיאנוס.
אך באופן כללי, צונאמי יכול להתרחש בכל מקום שיש בו מסת מים גדולה. באירופה, למשל, אירועי צונאמי נחשבים נדירים, אם כי בשנת 1755 רעידת אדמה תת-מימית והצונאמי שבאו לאחר מכן הרסו כמעט לחלוטין את ליסבון.
בכל מקום שאתם נמצאים באזור החוף, ישנם כללים אוניברסאליים המגבירים מאוד את סיכויי ההישרדות במקרה של צונאמי.
לדוגמה, לפני צונאמי הים נסוג מהחוף וחושף מאות מטרים של אדמה שהייתה מתחת למים ממש לפני כן. ברגע ששמים לב לכך, יש לברוח מיד מהחוף, יש רק כמה דקות למצוא בניין חסון ולטפס כמה שיותר גבוה. למשל, על גג בית מלון.
בדרך כלל, כאשר צונאמי מתקרב, מומלץ לטפס 30 מטר מעל פני הים, או להתרחק לפחות 3.5 קילומטרים מהחוף.
אם אין מספיק זמן והמים כבר מכים, כדאי למצוא עצם מסיבי להיאחז בו ואף להיקשר אליו במידת האפשר, כמו עץ גדול למשל. אם שורדים את מכת הגל חשוב להישאר אחוז וקשור, כי מי הצונאמי חוזרים חזרה לים, ואפשר בקלות להיסחף איתם.
צונאמי מורכב מכמה גלים רצופים בפרק זמן של מספר דקות עד שעה, והגל הראשון לא תמיד הכי חזק! לכן, יש להישאר בגובה בטוח עד שהרשויות המקומיות יודיעו כי הסכנה הסתיימה.
התראת צונאמי
מאז שהוברר שגלי צונאמי גורמים נזקים עצומים ברכוש ובנפש לערי החוף, פותחו פתרונות רבים להגנה מפניהם: בערים נבנים חומות, שערי שיטפון ותעלות.בים ממוקמים מצופים עם חיישני לחץ ויכולים לזהות ולהזהיר מפני גל מתקרב ולהפעיל צופרי אזעקה בחוף.
מדינות הנמצאות בסיכון הגבוה ביותר לצונאמים מפתחות מערכות משלהן כדי לאתר ולהזהיר מפני האיום. ברחבי יפן, למשל, אלפי סיסמוגרפים ממוקמים כדי לזהות רעידות אדמה במהירות, וסירנות מיוחדות הוצבו לאורך חופי ערים רבות.
צונאמי בארץ ישראל
בשנת 2017 התפרסם מחקר מקיף של חוקרים מאונ' חיפה שמצאו כי בחופי ג'סר א-זרקא, סמוך לקיסריה, התגלתה העדות המוקדמת ביותר לצונאמי שהתרחש לפני 6,000-5,500 שנה לחופי ארץ-ישראל. עדויות נוספות לצונאמי התגלו באשקלון, אשדוד, אילת, יפו ועכו.
על פי המחקר, אין מחזוריות לאירועי הצונאמי. האינדיקאטור הטוב ביותר למה שיקרה בעתיד, הוא מה שקרה בעבר. לאור אירועי הצונאמי שהתרחשו בישראל בעבר, האירוע הבא הוא רק עניין של זמן ויש להיות מודעים וערוכים לכך. גלי צונאמי בחופי ישראל יכולים להגיע בקלות לגובה של חמישה מטרים, להגיע למרחק של כשני קילומטרים בתוך היבשה ולהסב נזק רב לערי החוף.
ואם אנחנו בהפלגה?
גל הצונאמי מעביר אנרגיה בלבד ללא התקדמות מסה. לכן ספינה בלב ים (עומק מים של 5-6 ק"מ) לא תתקדם עם הגל מכיוון שהמים עצמם לא זזים. רוב הסיכויים הם שהיושבים על הספינה כלל לא ירגישו את הגל מתחתיהם מכיוון שבלב ים מסת המים אדירה והאנרגיה של הגל מתפזרת על פני כל עומק המים. גובה פני המים (ביחס לספינה) יעלה במספר סנטימטרים עד עשרות סנטימטרים ובגלל אורך הגל הגדול השינויים יארכו במשך דקות ארוכות (10-20 דקות); כלומר שינוי מזערי לאורך זמן.
בקרבה לחוף המים "נערמים" ,וכאן כבר יש לנו תנועה של מסה ולא רק מעבר אנרגיה. מסת מים זו היא הגורם לנזקים האדירים. כלי שייט הקרוב לחוף יורם על ידי הגל יתהפך וייזרק בעוצמה על החוף. התראה מפני צונאמי תועבר בכל רשתות הקשר לכל כלי השייט, אולם משך זמן מהתראה ועד פגיעה תלוי לא מעט במיקומה של רעידת האדמה שיצרה את הצונאמי. אם מרכז הרעש באזור כרתים צפוייה להיות לנו בארץ התראה של 90 דקות עד פגיעת הגל. אם מרכז הרעש באזור קפריסין צפוייה להיות לנו התראה של 45 דקות בלבד.
במקרה של התראה תעמוד בפני סקיפרים דילמה: האם למהר ולחזור אל החוף, לרדת מהספינה ולהספיק למצוא מסתור בטוח, או לצאת במלוא המהירות אל לב ים. הדבר בעיקר תלוי במיקום הספינה בעת קבלת ההתראה, ואין לכך פתרון מוסכם.
קרדיט:
Windy.App
א. קוריאל
מכון וייצמן למדע
פוסטים נוספים:
הוריקן ים תיכוני
ההוריקן הים תיכוני הינו תופעה דמוי סופה טרופית המתרחשת בים התיכון. (באנגלית Medicane שילוב של המילים Mediterranean (הים התיכון) ו-Hurricane (הוריקן).
למה השמיים כחולים
כל הילדים שואלים את השאלה הזו ואז הם הופכים למבוגרים ו … ממשיכים לשאול את אותה שאלה. האם השמיים באמת כחולים? ומה צבע השמש? ולמה השקיעה אדומה? היום נענה בצורה ברורה.
מסתורי "האש של סנט אלמו"
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.
רוחות הסחר
מהי "האש המשונה" שראה כריסטופר קולומבוס במסעו מאירופה לאמריקה? ננסה לברר.
זרמי הסילון
שאלתם פעם את עצמכם מדוע טיסה מישראל מערבה, אורכת יותר זמן מאשר טיסה מאותו יעד בחזרה לישראל? טיסה מישראל לארה"ב, למשל, לוקחת כשעה ואף יותר מאשר טיסה מארה"ב לישראל למרות שהמרחק כמובן זהה. הסיבה המשמעותית ביותר לתופעה היא סוג מיוחד של רוחות רום הנקראות – זרמי הסילון.
חיזוי לחץ ברומטרי לצורך חיזוי מז"א לשייטים
בימינו תחזית מזג האוויר כוללת מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון פרמטרים רבים, החל מטמפרטורת האוויר וכלה באופי הגיאולוגי של פני הארץ.
אך כאשר אנשים התחילו לחזות את מזג האוויר לראשונה, הם הסתמכו על פרמטר אחד בלבד. הפרמטר הזה היה לחץ האוויר או הלחץ הברומטרי.
כדי להבין באמת את מזג האוויר, חשוב להבין גם את מושג לחץ האוויר. אז בלי לחץ – בואו נבין את זה.
עגינה ים תיכונית – גישת ירכתיים
ככלל, עגינה ים תיכונית היא בדרך כלל עם ירכתיים לרציף כדי להקל על הירידה לחוף. אבל כשאינכם בטוחים לגבי עומק המים בסמוך לרציף, כדאי לנקוט בגישת חרטום אשר תשאיר את ההגה והמדחף שלכם במים עמוקים ובטוחים יותר. גישת צד ניתן למצוא בדרך כלל רק בתחנת תדלוק או ברציף ההמתנה. אז בואו נדבר על גישת ירכתיים בעגינה ים-תיכונית.
מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל
כשייטים, אנחנו משתמשים לא אחת במושגים כגון: מימי חופין, מים טריטוריאליים וכדומה, ולא תמיד יודעים מה במדוייק מבטאים מושגים אלה.
ביקשנו מעו"ד ברק בנדיקט לעשות סדר ולהבהיר. זה חשוב וגם מעניין.
ענני סטרטוספירה קוטביים
PSC – Polar stratospheric clouds
זהו הציור הידוע "הצעקה" של האמן הנורווגי אדוארד מונץ'. יש מדענים הסבורים שהאמן יצר אותו מהתרשמות מענני סטרטוספירה קוטביים. אם זה נכון, הרי שהציור של מונק הוא אחד הייצוגים החזותיים המתועדים הראשונים של PSC.
השדה המגנטי של כדור הארץ
כשייטים אנחנו משתמשים במצפן מגנטי מעשה יום-יום. אנחנו סומכים על המצפן שיראה לנו באופן אמין את הצפון המגנטי של כדור הארץ. אבל איך זה בעצם קורה? בואו נלמד איך מגנטים עובדים. ולמה לחיות על מגנט בגודל של כוכב לכת זה דבר טוב. זה טיפה מורכב… מבטיח לפשט.
כוח קוריוליס
לכוח קוריוליס (Coriolis force) השפעה עצומה על מזג האוויר. זה הכוח שמסתובב ציקלונים ואנטיציקלונים, והוא זה שמשפיע על כיוון רוחות הסחר וזרמי הים.
