מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל

מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל

מאת: עו"ד ברק בנדיקט
עורך: סקיפר יער ארז

כשייטים, אנחנו משתמשים לא אחת במושגים כגון: מימי חופין, מים טריטוריאליים וכדומה,
ולא תמיד יודעים מה במדוייק מבטאים מושגים אלה. ביקשנו מעו"ד ברק בנדיקט לעשות סדר ולהבהיר.
זה חשוב וגם מעניין.

החוק הישראלי

תחום מימי החופין – המים הטריטוריאליים

מימי חופין הם המים הטריטוריאליים של מדינת ישראל וגבולם מצוי 12 מיילים ימיים מנקודת שפל המים שבחוף אל פנים הים. על-פי לשון החוק: "'מימי חופין' – רצועת ים פתוח לאורך חופי המדינה, ברוחב שנים עשר מילים ימיים מנקודת שפל המים שבחוף"(ר' חוק מימי חופין, תשי"ז-1956וסעיף 3 לחוק הפרשנות, תשמ"א-1981) (להלן: "מימי חופין" או "המים הטריטוריאליים").

תחום מימי האזור הסמוך

מעבר למימי החופין מצוי "האזור הסמוך" – שהוא רצועת הים וקרקעיתו הנמשכים למרחק נוסף של 12 מיילים ימיים (כלומר סה"כ עד  24 מיילים ימיים מחופי ישראל). אזור זה מצוי בחלקו מעבר לגבולותיה הטריטוריאליים של המדינה.

תחום המים הכלכליים 

על הים שמעבר למים הטריטוריאליים חל חוק השטחים התת ימיים, תשי"ג-1953, שקובע כי שטח מדינת ישראל יכלול את קרקע הים והתת-קרקע של השטחים התת-ימיים הסמוכים לחופי ישראל, והם מחוצה למים הטריטוריאליים, עד היכן שעומק המים שמעליהם מאפשר את ניצול אוצרות הטבע שבשטחים אלה. שטחים אלו מכונים "המים הכלכליים".

מהו החוק שחל בעת שמפליגים בתחומי מים אלה?

חוק השטחים התת-ימיים הותיר סימני שאלה מסוימים ביחס להיקף תחולת המשפט הישראלי על שטחי הים שמעבר לגבולות המדינה. על רקע זה ניתנה בחודש ינואר 2013 חוות דעתו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אשר קבעה כי בהתאם לחוק ובהתחשב בהוראות המשפט הבינלאומי, ניתן להחיל בשטחי הים שמעבר לגבולות המדינה הן את הדינים העוסקים ברגולציה של תחום הנפט והגז הטבעי; הן את דיני הגנת הסביבה של המדינה; והן את הדינים הפיסקליים של מדינת ישראל. חוות הדעת לא שללה תחולה גם של דינים נוספים. 

 

נציין כי סעיף 13 לחוק העונשין מונה מספר עבירות שעליהן יחולו דיני העונשין של ישראל הגם שאלה נעברו מחוץ לגבלות המדינה. אם כן, נראה כי בהתאם להוראות סעיף 13 הנ"ל, דיני העונשין של מדינת ישראל עשויים לחול על שטחים ימיים אלו ביחס לעבירות הנוגעות, בין היתר, לביטחון המדינה וסדרי המשטר, רכוש המדינה וכלכלתה וכן חיי אזרחי ותושבי ישראל, בריאותם, חירותם או רכושם.

כלי שייט של חיל-הים בהגנה על מימי המדינה

אמנות בינ"ל

"אמנת המדף היבשתי"

בשנת 1958, ובהתבסס על פרקטיקה עולמית קודמת, נחתמה "אמנת המדף היבשתי" (Convention on the Continental Shelf 1958).  אמנה זו, עליה חתומה גם מדינת ישראל, העניקה למדינות העולם זכויות ריבוניות בשטחי "המדף היבשתי" הסמוכים לחופיהן והמצויים מעבר לגבולותיהן הטריטוריאליים. זכויות אלו כוללת, בין היתר, את הזכות לחפש ולנצל משאבי הטבע הטמונים בהם. 

"אמנת הים"

בשנת 1982 נחתמה אמנה נוספת– "אמנת הים" (United Nations Convention on the Law of the Sea 1982)העוסקת גם היא בזכויותיהן ובסמכויותיהן של מדינות העולם בשטחי הים הסמוכים לחופיהן, לרבות: הגדרת שטחי הים הקרובים לחופיהן של מדינות העולם; דרכי תיחומם וקביעתם של שטחים אלה וכן את הזכויות והסמכויות של מדינות העולם באותם שטחים. 

אמנת הים עוסקת גם בהיבטים של שמירת הסביבה הימית. לפי הדעה המקובלת בנושא, הוראותיה הרלוונטיות של אמנת המדף היבשתי "נבלעות" בהוראותיה של אמנת הים.

אמנת הים מכירה בקיומו של שטח ים המהווה "אזור כלכלי בלעדי" – Exclusive Economic Zone (או EEZ). האזור הכלכלי הבלעדי הינו רצועת ים המשתרעת עד למרחק של 200 מיילים ימיים מחופיהן של המדינות המצויות מבחינה גיאוגרפית בקרבת ים (Coastal States; "מדינות חוף"). למדינות חוף באזור הכלכלי הבלעדי "זכויות ריבוניות" לחיפוש, ניצול, ניהול ושימור אוצרות הטבע המצויים באזור הכלכלי הבלעדי בסמיכות לקרקע הים או תחתיה וכן סמכות (Jurisdiction) ביחס למחקר ימי; ביחס לשימור והגנה על הסביבה הימית וביחס להקמה של איים מלאכותיים ועוד.

מדינת ישראל לא חתומה על אמנת הים ולא אשררה אותה. אולם מדינת ישראל קיבלה על עצמה את הוראותיה הנהוגות של אמנת הים, ובכלל זה את ההוראות הנוגעות לאזורים הימיים, זאת כפי שעולה מהצעת "חוק האזורים הימיים" שפורסמה בשנת 2017, אשר מבקשת בין היתר, להגדיר ולתחום את שטחי הים אשר למדינת ישראל סמכויות וזכויות בהם. ובהקשר של הקמת איים מלאכותיים אצלנו, ראו, למשל, החלטת ממשלה 4776 בנושא "בדיקת היתכנות להקמת איים מלאכותיים לצרכי אשכולות תשתית" מיום 17.6.2012.

 
ספינת סיור של חיל הים בפעילות במפרץ אילת

 

ובים סוף?

בים סוף ובמפרץ אילת אין למדינת ישראל אזורים ימיים נרחבים, כפי שיש לה בים התיכון. הטעם לכך הוא המאפיינים הגיאוגרפיים באותו אזור והקרבה למדינות ירדן ומצרים. האזור הימי היחיד שיש למדינת ישראל בים סוף הוא "מימי חופין", המהווים, כאמור, מים טריטוריאליים שהינם חלק אינטגרלי משטחה של המדינה. 

פוסטים נוספים:

הוריקן ים תיכוני

ההוריקן הים תיכוני הינו תופעה דמוי סופה טרופית המתרחשת בים התיכון. (באנגלית Medicane שילוב של המילים Mediterranean (הים התיכון) ו-Hurricane (הוריקן).

קרא עוד »
סדנת צילום

מדד CAPE

באתרי חיזוי מזג אוויר קיים מדד חיזוי מעניין. מדד המאפשר לחזות פוטנציאל היווצרות, התפתחות ותנועה של סערה. כשייטים, כדאי שנדע להשתמש בו.

קרא עוד »

אל ניניו

אל ניניו – תופעה אקלימית המתרחשת אחת לכמה שנים, של עלייה בטמפרטורת מי האוקיינוס השקט ממערב לפרו ואקוודור בדרום אמריקה לפרק זמן של כמה חודשים.

קרא עוד »

למה השמיים כחולים

כל הילדים שואלים את השאלה הזו ואז הם הופכים למבוגרים ו … ממשיכים לשאול את אותה שאלה. האם השמיים באמת כחולים? ומה צבע השמש? ולמה השקיעה אדומה? היום נענה בצורה ברורה.

קרא עוד »

זרמי הסילון

שאלתם פעם את עצמכם מדוע טיסה מישראל מערבה, אורכת יותר זמן מאשר טיסה מאותו יעד בחזרה לישראל? טיסה מישראל לארה"ב, למשל, לוקחת כשעה ואף יותר מאשר טיסה מארה"ב לישראל למרות שהמרחק כמובן זהה. הסיבה המשמעותית ביותר לתופעה היא סוג מיוחד של רוחות רום הנקראות – זרמי הסילון.

קרא עוד »

חיזוי לחץ ברומטרי לצורך חיזוי מז"א לשייטים

בימינו תחזית מזג האוויר כוללת מודלים מורכבים שלוקחים בחשבון פרמטרים רבים, החל מטמפרטורת האוויר וכלה באופי הגיאולוגי של פני הארץ.
אך כאשר אנשים התחילו לחזות את מזג האוויר לראשונה, הם הסתמכו על פרמטר אחד בלבד. הפרמטר הזה היה לחץ האוויר או הלחץ הברומטרי.
כדי להבין באמת את מזג האוויר, חשוב להבין גם את מושג לחץ האוויר. אז בלי לחץ – בואו נבין את זה.

קרא עוד »

צונאמי

בכל מאתיים שנים בממוצע פוגע צונאמי בחופי ישראל, אבל התראה על צונאמי מתקבלת בישראל אחת לשלושה חודשים בממוצע, בעיקר בעקבות רעידות אדמה במזרח הים התיכון והלבנט. הסכנה קיימת, אבל בואו נבין מה זה בעצם צונאמי, מה המשמעות של פגיעה שלו וכיצד להתגונן.

קרא עוד »

עגינה ים תיכונית – גישת ירכתיים

ככלל, עגינה ים תיכונית היא בדרך כלל עם ירכתיים לרציף כדי להקל על הירידה לחוף. אבל כשאינכם בטוחים לגבי עומק המים בסמוך לרציף, כדאי לנקוט בגישת חרטום אשר תשאיר את ההגה והמדחף שלכם במים עמוקים ובטוחים יותר. גישת צד ניתן למצוא בדרך כלל רק בתחנת תדלוק או ברציף ההמתנה. אז בואו נדבר על גישת ירכתיים בעגינה ים-תיכונית.

קרא עוד »

AIS

אנחנו שומעים, קוראים ומשתמשים ב- AIS, אבל כמה אנחנו יודעים?
ערכתי עבורכם את המדריך הבא בניסיון לענות על כמה שיותר שאלות לגבי AIS.

קרא עוד »

מעמדם המשפטי של האזורים הימיים בישראל

כשייטים, אנחנו משתמשים לא אחת במושגים כגון: מימי חופין, מים טריטוריאליים וכדומה, ולא תמיד יודעים מה במדוייק מבטאים מושגים אלה.
ביקשנו מעו"ד ברק בנדיקט לעשות סדר ולהבהיר. זה חשוב וגם מעניין.

קרא עוד »

טורנדו

סופות טורנדו הן אחד מתנאי מזג האוויר הדרמטיים והאלימים ביותר על פני כדור הארץ.
מהו הטורנדו לסוגיו השונים? כיצד הוא נוצר? היכן הוא מסוכן?

קרא עוד »

ללא שליטה

אירועים חמורים שהתרחשו לאחרונה במפרץ עומאן הדגישו את חשיבות קיום נהלי השייט הבינלאומיים.

קרא עוד »
משיט 30

זרם הגולף

ישנן תופעות טבע אשר פשוטו כמשמעו מאפשרות לחיים להתקיים באזורים שונים בעולם. בין החשובות שבהן הוא זרם הגולף. בואו נבין על מה ולמה.

קרא עוד »

השדה המגנטי של כדור הארץ

כשייטים אנחנו משתמשים במצפן מגנטי מעשה יום-יום. אנחנו סומכים על המצפן שיראה לנו באופן אמין את הצפון המגנטי של כדור הארץ. אבל איך זה בעצם קורה? בואו נלמד איך מגנטים עובדים. ולמה לחיות על מגנט בגודל של כוכב לכת זה דבר טוב. זה טיפה מורכב… מבטיח לפשט.

קרא עוד »

סופות פתע

Squall, או רוחות פתע הן תופעה הנמשכת מספר דקות בלבד אך עלולה לגרום להרס רב.

קרא עוד »

סופות אבק

סופת אבק מתרחשת כאשר רוח חזקה (יותר מ -36 קמ"ש) גורמת לכמות אדירה (מיליוני טונות) של אבק לעלות לאטמוספרה. אבק זה עשוי להיות מוסע למרחק אלפי קילומטרים!

קרא עוד »

כוח קוריוליס

לכוח קוריוליס (Coriolis force) השפעה עצומה על מזג האוויר. זה הכוח שמסתובב ציקלונים ואנטיציקלונים, והוא זה שמשפיע על כיוון רוחות הסחר וזרמי הים.

קרא עוד »

אודות יער ארז

RYA Yacht Master, מדריך לכלל מקצועות השייט. מרכז קורס Yacht Master ב-Sea-Gal. בוגר תואר ראשון בגיאוגרפיה היסטורית ותואר שני במינהל עסקים. מוסמך בהדרכה ובהנחיית קבוצות.